פסק דין בתביעה של עובר שנולד עם מום בלב ונפטר
פורסם בתאריך: 11/02/2010
חדשות האתר >>

מובא לעיל פסק דין המתייחס אל רשלנות רפואית בהריון על פיו, כשל בזיהוי ואבחון מום מורכב בלב, הביא להולדת תינוקת שלא שרדה ומתה.

1.       עזבון המנוחה ל.ש ת.ז 20774623

2.       ר.ש ת.ז 23693294

3.       ג.ש ת.ז 20303643 (קטינה)

4.       י.ש ת.ז 313139693 (קטינה)

התובעת מתכבדת להגיש לבית המשפט הנכבד את כתב תביעתה בתיק הנ"ל.ב

כל טענות התובעת בכתב התביעה נטענות במצטבר או לחילופין, הכל בהתאם לנסיבות ו/או לפי הקשר הדברים.ו

1. התובעת מס' 2 הנה עיזבון המנוחה אשר נפטרה ממום לב מורכב TGA,ASD,VSD,PUL STENPSIS כאשר ידוע על רקמה העוטפת את חדרי הלב וגורמת להיצרויות החדרים והמסתמים.

2. התובעות 2 ו 3 הנה אחיותיה של המנוחה.

3. הנתבעת הנה קופ"ח מכבי, והייתה - בכל המועדים הרלוונטיים לנטען בכתב התביעה - המעביד ו/או שולחו של רופאיה, והיא נושאת באחריות שילוחית לכל מעשיו ו/או מחדליו, ובין היתר לעובדה כי לא בוצעה לתובעת סריקה מורחבת או אקו לב עובר, ולא עמדה בחובתה הידועה כי על הרופא המטפל להפנות את המטופלת וליידע אותה על כל הבדיקות הקיימות במהלך ההיריון, בין היתר, סריקה מורחבת, אשר הייתה מונעת  הולדה בעוולה.

4. המנוחה נולדה ביום 25.4.99 במשקל 4,200. לתובעת היה זה הריון רביעי ולידה שלישית. במהלך ההיריון הייתה סוכרת גבולית שטופלה בדיאטה. סקירת מערכות ומי שפיר תקינות (כך ע"פ סקירות של הקופה). נולדה בלידה וגינאלית עם קושי בחילוץ הכתפיים. חברת קופ"ח מכבי.

5. יממה לאחר הלידה נמצא מום לב מורכב TGA,ASD,VSD,PUL STENPSIS כאשר ידוע על רקמה העוטפת את חדרי הלב וגורמת להיצרויות החדרים והמסתמים.

6. בסמוך ללידת המנוחה קבע ד"ר אלכס לוי קרדיולוג בביה"ח מאיר כי לא סביר שתיוולד תינוקת עם מום כל כך קשה מבלי שהנ"ל יתגלה במהלך ההיריון בעיקר לנוכח הסוכרת ההריונית והדיאטה. ניסיון להשיג מסמך שנכתב על ידו נכשל. תעודת שחרור יולדת מיום 27.4.99 מצ"ב כנספח א'.

7. העובדה כי המום לא זוהה חרף הסוכרת ההריונית השאיר מספר רופאים ללא הסבר. במסמך המרכז לרפואת ילדים שניידר מיום 30.5.09 נכתב כי "הריון עם סוכרת קלה שטופלה בדיאטה. במהלך ההיריון לא אובחן מום בלב. מסמך סיכום תיק של ד"ר לוטן מומחה לרפואת נשים אצל התובעת קבע כי "בבדיקות כולל סריקה תקינה וללא גילוי מום לב. במהלך ההיריון הסריקות בוצעו במכוני מכבי . ב 25/4/99 ילדה בת במשקל 4200 בלידה רגילה שסבלה מ SHDLDER DYSPOCIA ומום לב קשה. (ההדגשה במקור).

 מסמך המרכז לרפואת ילדים שניידר מיום 30.5.09 מצ"ב ומסומן ב'.

 מסמך סיכום תיק של ד"ר לוטן מומחה לרפואת נשים מצ"ב ומסומן ג'.

8. בגיל 7 ימים הועברה המנוחה לביה"ח שניידר שם סברה ד"ר בריק ריבה כי ההורים ידעו על המום עוד משלב ההיריון וכי ההחלטה ללדת ילדה בעלת מום הנה החלטה מושכלת. הנ"ל נדהמה לגלות שלא כך הדבר. בסיכום מחלה נכתב כי : "הועברה מבי"ח מאיר להערכה קרדיאלית לקראת תיקון מום לבבי מורכב. סיכום מחלה מיום 4.5.99 מצ"ב ומסומן ד'.

9. גם ד"ר אלחנן ברוקהיימר, העומד בראש יחידת צנתורי לב במכון הלב אשר ביצע למנוחה צנתור ביום 13.12.00 ציין מפורשות כי אין הוא מבין כיצד לא זיהו המום האמור. סכום צנתור מיום 13.12.00 מצ"ב ומסומן ה'.

10. יובהר כי כל הרופאים סברו כי המום הנו מום מורכב ומסובך שהיה ראוי כי יתגלה. על מורכבות המום ניתן ללמוד גם מדוחות צנתור מיום 20.3.02 ומיום 21.3.02 "לאחר הלידה אובחן מום לב מורכב".

דו"ח צנתור מיום 20.3.02 מצ"ב ומסומן ו'.

דו"ח צנתור מיום 21.3.02 מצ"ב ומסומן ז'.

11. ד"ר גרתי יעל ממכון הלב שניידר סברה כחמישה שבועות וחצי לאחר לידתה של המנוחה כי המדובר ב : "מום לב מאד מורכב". מסמך של ד"ר גרתי מצ"ב ומסומן ח'.

12. כבר בשלב זה יצוין כי הזכות למידע נוסף נובעת מחוק זכויות החולה שחוקק טרם ללידת המנוחה עוד בשנת 1996 ולחוזר משרד הבריאות אשר יצא בסמוך לבדיקות, אך כך או כך, גם לגבי אירועים שהיוו עילות לתביעות רשלנות לפני כניסת החוק, הזכות שזורה עם העיקרון שאדם יהיה אדון לחירותו ובריאותו וחובה היה על קופת החולים ליידע את האם על האפשרות של עריכת בדיקה ממוקדת כאמור בפס"ד ברמן וגל.

13. ביחס לתביעות שלאחר כניסת החוק באופן וביחס לכמות המידע שיש למסור הוא מבחן האדם הסביר ופס"ד סידי הוא המוביל בעניין היקף האינפורמציה שיש לתת לאישה הרה.

14. יובהר כי התובעת לא הוחתמה על נוסח טופס ההסכמה לבדיקה הבסיסית שנמסר היום על ידי רוב הרופאים, כפי שהומלץ ע"י הסתדרות הרפואית בישראל אשר כולל התייחסות לאפשרות לבצע בדיקה מורחבת ובדיקות נוספות ובוודאי לא ניתן לה הסבר ממשי על ידי הנתבעת ונציגיה כאמור בסעיף 13 לחוק הזכויות החולה.

15. מומחה מטעם התובעת קבע כי לתובעת הייתה אינדיקציה רפואית ספציפית לקיום מומים בעובר.

16. המנוחה נולדה עם עורקים הפוכים, חורים בין היפר וסדירים, הצרות במסתם פולמונרי (ריאתי), ריקמה בתוך הלב שגרמה להצרות כללית בזרימת הדם וכתוצאה מהריקמה המסתמים היו קרובים יותר ממקומם הטבעי והנכון. זאת ועוד נקבע כי קיים דליל קל במסתם בחדר השמאלי והחדר לא מתפקד במלא התפוקה וחלש בתפקודו.

17. מומחה מטעם התובעת קבע כי מהמסמכים החסרים שהתקבלו מהנתבעת "לא ניתן להסיק האם מדובר היה בסריקה מורחבת או בסיסית" ובהמשך "גם אם ביצעה סריקה בסיסית הרי שעל הרופא המטפל היה ליידעה כי ניתן לבצע סריקה מורחב באופן פרטי אשר היה מגלה את המום". מכתבו של ד"ר ערן אהרון לרבות צילומי הסריקה מצ"ב ומסומן כנספח ט'.

לאחר שקיבל לידיו מסמכים נוספים אשר הצליחה התובעת לאתר קבע כי לתובעת הייתה אינדיקציה רפואית ספציפית לקיום מומים בעובר וכי סריקת מערכות מאוחרת ואקו לב עוברי חייב היה למצוא כי לעובר SEVEER TGA אשר מונע מהגוף להתחמצן באופן מוחלט.

כבר עתה תתייחס התובעת לטענת המומחה על מסמכים חסרים ותציין כי על הנתבעים הראיה שלא הייתה בקשר לגרימת נזקה, באופן שנגרם, התרשלות שתחוב עליה, באשר הם לא דאגו לקיום תיעוד ורישום מספק, מקיף ומלא של האירועים, הטיפולים והאבחנות שנעשו לתובעת בזמנים הרלבנטיים לתובענה זו ו/או לא פיקחו על ביצוע אותו רישום.

18. ביום 23.2.2005 ולאחר אשפוזים אין סוף , צנתורים, וסבל רב נפטרה המנוחה, עקב כשל לבבי.

תעודת פטירה מצ"ב ומסומנת י"א.

גיליון סיכום מחלה של ביה"ח הדסה שם נפטרה המנוחה מצ"ב ומסומן י"ב.

19. לא למותר לציין כי גם לאחר הלידה המשיכו הליכים בעייתיים מאד החל מהערכת משקל שגויה שגרמה לקושי בשחרור הכתפיים, המשך בהערכת מומחה ביה"ח בעת הלידה כי לא נותר למנוחה יותר משבוע לחיות, וניתוחים רבים שחלקם הגדול נכשל.

20. על מנת להבהיר מצבה של המנוחה ושל משפחתה יובהר כי בגיל 22 שעות נראתה כיחלונית, דיספנאית, טכיפנאית עם סטורציה 75%. אוושה סיסטולית 3/6. בוצע אקו לב ואובחן PFO,PDA,SUBPULMONIC STENOSUS,VSD, TGA ויתר לחץ דם ריאתי. בגיל שבועיים עברה המנוחה ראשקינד, בגיל 7 חודשים עברה CENTRAL SHUNT, עברה מספר רב של צינתורים, בגיל שלוש עברה ניתח GLEEN ורביזיה של השאנט, בעקבות הניתוח נוצר קריש ב LPA ללא הצלחה בנסיונות פתיחה – הייתה זקוקה להשתלת לב ריאה אך לא היה ניתן לבצע בשל העובדה כי כל בית החזה מלא שטפי דם מניתוחים שהסתבכו.

21.  בעניין זה אציין כי בבקשה להתייעצות מיום 15.5.02 כתב ד"ר ברנט מיכאל כי המנוחה עברה "מספר ניתוחים שהסתבכו". לטענת התובעת במקרים מסוימים הפכה המנוחה ל"שפן ניסוים" של ביה"ח, וכשביררה על אופציות קיימות גילתה, בדיעבד, כי קיימות טובות יותר.

22. מו"מ של שנה אשר כלל העברת תחשיב נזק מפורט לא צלח.

מצ"ב התכתבויות חלקיות בין הצדדים מצ"ב ומסומנות י"ג.

23. משכך הם פני הדברים הרי שסביר ותיוותר בפני בית המשפט הנכבד שאלת הנזק בלבד.

24. מעבר לאמור באשר לצילומי הסריקות דפים רבים שהגיעו לידי התובעת מהנתבעת הגיעו ריקים. תמצית של 5 דפים מצ"ב ומסומנים כ'.

א.       על כן ולחילופין תטען התובעת כי על הנתבעים הראיה שלא היתה בקשר לגרימת נזקה, באופן שנגרם, התרשלות שתחוב עליה, באשר הם לא דאגו לקיום תיעוד ורישום מספק, מקיף ומלא של האירועים, הטיפולים והאבחנות שנעשו לתובעת בזמנים הרלבנטיים לתובענה זו ו/או לא פיקחו על ביצוע אותו רישום.

ב.       העובדה שהנתבעים הפרו את חובתם לקיים תיעוד רפואי הולם מצביעה על כך שההחלטה שלא לבצע סריקה מורחבת באם לא בוצעה, הייתה פגומה ורשלנית, ואת הפגמים והטעויות הללו ניסו לטשטש באמצעות היעדר הרישום. באם בוצעה הרי שהיה על רופאי הנתבעת ליידע באופן מידי את התובעת במום המנוחה.

ג.       התובעת תיטען כי מחדליהם של הנתבעים מלקיים תיעוד רפואי מספק, מלא ומקיף ו/או מלפקח על ביצועו של רישום כזה, מונע ממנה ומבית המשפט הנכבד ראיה אוטנטית בעלת משקל רב, ולפיכך עוברת החובה על הנתבעים להוכיח את העובדות שיכלו להתבהר מתוך הרישומים הרפואיים, ועליה הראיה כי לא היתה התרשלות שתחוב עליה.

ד.       התובעת תיטען כי מחדליהם של הנתבעים מלקיים תיעוד רפואי מספק, מקיף ומלא ו/או מלפקח על ביצועו של רישום כזה, גורם לה נזק ראייתי של ממש, שאינו ניתן לתיקון, המונע ממנה את האפשרות להוכיח את תביעתה.

ה.       התובעת תיטען כי על הנתבעים מוטלת החובה להביא הוכחות המעלות הסבר סביר בדבר קרות מקרה הנזק ללא רשלנות מצדם, וזאת מאחר והעובדות הקשורות במצבה  של המנוחה, הן כולן בידי הנתבעים ו/או צוותם, ומאחר ואין בנמצא רישומים רפואיים או אחרים המגלים את העובדות הדרושות לבירור שאלת הרשלנות.

ו.        התובעת תיטען כי היעדרם של רישומים רפואיים נאותים, מלאים ומספקים, כנדרש על פי שגרת הנוהל הרפואי ועל פי סעיף 17 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו - 1996, מהווה אי מילוי חובה על הנתבעים, הן על הנתבע והן על המוסד הרפואי ומהווה מחדל רשלני. מחדל רשלני זה שולל ומונע מבית המפשט ומהתובעת ראיות בעלות חשיבות לעניין הנדון, ובכלל זה ראיות למצבה של התובעת ולטיפול הרפואי שקיבלה.

25. האשם הנטען כלפי הנתבעים מתבטא, בין היתר, בנטען להלן במצטבר ו/או לחילופין, הכל בהתאם לנסיבות העניין או לפי הקשר הדברים:

א.     איפשרו ו/או לא מנעו את הולדתה בעוולה של המנוחה באופן בלתי סביר ו/או רשלני ו/או סביר.

ב.     ביצעו ו/או אפשרו את בדיקת הסריקה על יד מי שאינו מיומן לכך.

ג.     לא סיפקו לצורך ביצוע בדיקת הסריקה צוות מיומן ומקצועי.

ד.     לא מסרו לתובעת את כל המידע אודות הסיבוכים והסיכונים שבאי ביצוע סריקה מורחבת.

ה.    חשפו ו/או לא מנע חשיפתה של התובעת לסיכונים ו/או סיבוכים מיותרים ו/או בלתי מקובלים ו/או בלתי שכיחים ו/או הניתנים למניעה, כפי שרופא סביר ומיומן היה נוהג.

ו.     לא העריכו כראוי ו/או לא פעלו כראוי ו/או לא הסיקו המסקנות הסבירות והנכונות לאור הממצאים שנמצאו בבדיקות.

ז.     גרמו לנזק ראייתי מהותי על ידי היעדר רישום הולם המספק מידע מלא, נכון וחיוני.

ח.    נהגו במנוחה ובתובעת בחוסר זהירות ובפזיזות, העניקו לה טיפול רפואי שרופא סביר ומיומן לא היה מעניק.

ט.   עשו מעשים שמעניקי טיפול רפואי סביר היו נמנעים מעשותם ו/או חדלו מחדלים מקום בו מעניקי טיפול רפואי סביר היו נמנעים מלחדול אותם.

י.     פעלו על פי שיטות טיפול ואמות מידה שאינן מקובלות ברפואה, ואשר הנן בגדר "רשלנות רפואית".

יג.    לא התייחסו לממצאים המחשידים ולסימנים המובהקים שנתגלו לרבות סוכרת הריון ודיאטה, שאמורות היו להסב את תשומת ליבם לאפשרות קרות הנזק.

יד.    התעלמו ונהגו ביחס מזלזל כלפי התובעת, משנתגלה דבר הנזק.

יז.   התובעת טוענת כי בנסיבות העניין המתוארות לעיל , התקיימו תנאי סעיף 41 לפקודת הנזיקין - "הדבר מעיד על עצמו" לפיו על הנתבעים הראיה שלא היתה לגבי האירוע התרשלות שתחוב עליה, באשר התובעת אינה יודעת מה הגורם שהביא לנזק ואירוע הנזק מתיישב עם המסקנה שהנתבעים או מי מטעמם התרשלו, בין היתר משום שהיתה להם שליטה בלעדית במוסד הרפואי, ציודו ואביזרי הטיפול בתובעת.

יח.  מעשיהם ו/או מחדליהם מהווים הפרת חובה חקוקה, סעיף 17 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו - 1996.
מנעו מהתובעת את זכויותיה לטיפול נאות לפי סעיף 27 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו - 1996.
הפרו חובות חקוקות נוספות לרבות פקודת הנזיקין ו/או חוק זכויות החולה.

26.     א.    מאז מקרה ההולדה בעוולה ובעקבותיו השתנו אורחות חייה של התובעת ובני משפחתה ואיכותם ללא היכר. הפגיעה הקשה והנזק שנגרם לתובעת, פגע בכל תחום בחייה.

ב.     לפני האירוע נשוא התביעה, היתה התובעת אם צעירה, בריאה בגופה ובנפשה, אשר עבדה, תפקדה בצורה מלאה וניהלה אורח חיים פעיל ועשיר ביותר.

ג.       מאז הלידה ובמשך 6 שנים עד מותה של המנוחה לא עבדה התובעת.

ד.       מצבם המשפחתי והכלכלי של המשפחה בשל כשלי הנתבעת הנם חמורים והביר את התובעת ומשפחתה לפת לחם.

ה.       עקב מות המנוחה, מרבה התובעת להסתגר בביתה, והיא נמנעת מלצאת מביתה, למעט מספר שעות ביום בהן היא נאלצת לצאת לעבודה, אשר אין כל צפי לגבי אפשרותה להתמיד בה בגין מצבה הקשה.

ז.       מאז מות ביתה וכתוצאה ממנו, סובלת התובעת ממצב נפשי ירוד, המאופיין בדיכאון, הפרעות בשינה, מתח ולחץ נפשי, עצבות מתמשכת, התבודדות, פגיעה בתפקוד החברתי, הסתגרות, קושי ביצירת קשר, חוסר סבלנות ותחושה כי היא תלויה בסביבתה ובזולתה לחלוטין.

ח.       בנותיה של התובעת והתובעת מצויים בטיפול פסיכולוגי ממושך.

ט.       התובעת אינה מסוגלת לתפקד וחייה הפכו דלים ומצומצמים בפעילויות.

י.        כתוצאה מרשלנות הנתבעת לא עבדה התובעת משך חייה של המנוחה ועוד שנתיים לאחר המקרה.

יא.      כתוצאה מרשלנות הנתבעת, נגרמו לתובעת הוצאות ניידות מיוחדות עד תום חייה של המנוחה.

יב.      כתוצאה מרשלנות הנתבעת לתובעת נגרם ויגרם סבל רב ואובדן הנאות חיים. התובעת הפכה מאדם פעיל, דינאמי ובעל פוטנציאל לשבר כלי התלויה בחסדי הזולת.

יג.       בנוסף לסבל ולכאב נגרמו לתובעת הוצאות כספיות רבות, הכוללות הוצאות רפואיות , ניידות, הפסד השתכרות ועוד.

טו.      עקב המקרה, והמשבר שבא בעקבותיו התגרשה התובעת מאב המנוחה ומאז אינה יכולה לבוא בקשר עם בן זוג.

טז.     התובעות 2-3 איבדו את שימחת חייהן ומטופלות אצל פסיכולוג ילדים באופן קבוע.

התובעת תיטען כי נזקיה כתוצאה מהאירועים נשוא כתב התביעה הם כדלקמן:

א.         נזק מיוחד:

27.    לבית המשפט המכבד הסמכות המקומית והעניינית לדון בתביעה זו.

לאור האמור לעיל, חייבים הנתבעים לפצות את התובעת בגין נזקיה, עקב מעשיהם ו/או מחדליהם שלהם עצמם ו/או עקב מעשיהם מחדליהם של עובדיהם, שלוחיהם ו/או בעלי חוזיהם, שהם חבים בגין מעשיהם או מחדליהם חבות מעביד ו/או חבות שולח ו/או חבות בעל חוזה.

אשר על כן, מתבקש כבוד בית המשפט להזמין את הנתבעת לדין, ולחייבה, לשלם לתובעת את סכום הפיצוי המגיע לה, בצירוף הצמדה וריבית כדין, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

 

חזרה